דף הנצחה
אורי דנינו
1999-2024
"אני רוצה להיות מספיק טוב לעולם
על מנת להיות מינימום האדם שהייתי רוצה לבלות בחברתו"
"הוא ילד קסם וחינני, יש לו כמויות של חברים והוא תמיד יהיה הראשון לעזור, לא משנה באיזו שעה", סיפרה אמו של אורי. "אורי היה תלמיד מצטיין, אהב מסיבות, גלישה ולבלות עם חברים. כיף להיות איתו ואוהבים אותו. הסיפור שלו הוא סיפור של גבורה, של מישהו שהצליח לברוח אבל חזר להציל את חברים שלו – שהוא הכיר רק באותו היום". (מתוך ynet)
אורי היה ילד שחוגג ואוהב את החיים.
אהב לשמח ולעזור לכל אדם שרק היה זקוק לו בסביבתו
וגם כאלה שלא.
אורי אהב מאוד את הטבע ואהב לטייל בו עם חברים.
אחד הדברים המיוחדים שאורי אהב במיוחד היה פק"ל קפה בטבע.
רס"ל אורי דנינו
אורי שירת במשך 7 שנים בצבא ההגנה לישראל.
שירת בתפקיד מסווג ביחידת צנחנים.
אורי מילא תפקידו במשך שלוש שנים סדירות ביחידת גבעתי בהצטיינות ולאחר מכן המשיך לשירות קבע מזה כ- 4 שנים מלאות ביחידת הצנחנים, בגאוות יחידה והצטיינות מופלאה.
אורי היה בדרגת רס"ל ולאחר נפילתו הועלה לדרגת רס"ר.
פסטיבל הNOVA
7 באוקטובר
"באותה שבת נוראית, אורי נסע עם חבר למסיבה, ואליהם הצטרפו שלושה חברים נוספים: מאיה ואיתי רגב ששוחררו משבי חמאס, ועומר שם טוב.
אורי וחברו הצליחו להימלט במכוניות, אך לבסוף אורי החליט לחזור ולהציל את החברים, למרות אזהרות חברו להמשיך הלאה.
החבר המשיך וניצל, בעוד אורי וחבריו נתפסו ולא הצליחו לברוח. (מתוך ynet)
"כשכבר היה בחוץ, חזר אל התופת ובחר להציל חיים"
בשעה 06:29 בבוקר יום שבת, ה- 7 באוקטובר, החלו להישמע אזעקות במתחם הפסטיבל. כמה דקות לאחר מכן הוחלט על סגירת המסיבה ושוטרים החלו בפינוי הקהל הרב מהמקום.
בשעה זו מפקדם של אורי ותומר חייג אליהם בבקשה לחזור בחזרה לבסיס. אורי הספיק לדבר איתו ואמר לו שהם יוצאים לכיון.
אורי ותומר הספיקו לצאת ממתחם הפסטיבל כאשר לרכבו של אורי קפצו אנשים שאותם הוציא למקום מבטחים, שם החליט אורי לעשות פרסה ולחזור חזרה אל התופת הנוראית שתומר מנסה למנוע ממנו. אורי היה נחוש לחזור חזרה ולהמשיך לנסות להציל חיים נוספים, ביקש מתומר את מספר הטלפון של חבריו אשר נשארו מאחור וחזר חזרה אחורה בכדי להציל חיים אחרים !
במשך שלושה שבועות לערך, אורי לא נמצא בשום רשימת נעדרים / חטופים או נרצחים לאחר המסיבה.
אף גורם לא יודע לומר מה קורה עם אורי ומה עלה בגורלו לאחר אותה שבת נוראית ב- 7 באוקטובר.
משפחתו וכל מכריו של אורי לא עצמו עין וחיפשו בכל מקום, כל פיסה של מידע על אורי ומצבו.
"אורי דנינו – חטוף בשבי החמאס"
לאחר שבועות של ניסיון וחיפוש בלתי פוסק של מידע והמתנה לידיעה לגבי אורי ומצבו הגיעה הבשורה הראשונה הקשה: אורי נחטף ונמצא בשבי החמאס.
האור שלך כבה, אבל לעד יהיה דולק בתוכנו.
לאחר 11 חודשים בהם אורי הפך להיות סמל רעות, אהבת חינם, נתינה וגיבור אשר סיפרנו את סיפורו בכל מקום אפשרי, בכל דרך שרק היה ניתן.
מסעות בארץ, מסעות בחו"ל, הרצאות, הסברות, מועדים מיוחדים ותפילות בלתי פוסקות של עם שלם לשובו בריא ושלם.
ביום ראשון לפנות בוקר, בשעה 04:00, לאחר לילה ארוך ומייגע הגיעה הבשורה השנייה המרה והקשה מכולם.
אורי נרצח בשבי החמאס. אורי נרצח ביחד עם עוד 5 חטופים נוספים שהצליחו לשרוד במשך 11 חודשים אבל עד אותו היום.
"בחרתי ליצור את עמוד ההנצחה הזה מתוך אהבה, כאב וחיבור אישי למשפחה ולאורי.
אני מאמינה שלכולנו יש אחריות וזכות לזכור, לספר ולהחזיק בלב את הגיבורים והילדים של העם שלנו."
מילה אישית ממני
